20.5.24

איך שהאוייר נקי יותר, טהור יותר! באבוד רשעים רנה.

רוצים לדעת מה רואה בחזונו ימ שרואה במחזה נבואי בזמן המקרא את מה שאירע לנשיא אירן ימח שמו?

הוא רואה איזה דבר עגלגל שמסתובב בשמים ופתאום הרוח מעיפה אותו, מתרסק ועולה באש ביערות באזור הרים, וכך נעלם תוך כדי סערה בזמן סופה. 


ואיך הוא מתאר את זה במילים?

הנה זה לפניכם (תהלים פג', העוסק בסופם של הקמים עלינו לכלותינו):

אֱֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ כַגַּלְגַּ֑ל

כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ׃


כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר־יָ֑עַר

  וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים׃


כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַעֲרֶ֑ךָ

  וּבְסוּפָתְךָ֥ תְבַהֲלֵֽם׃


כן יאבדו כל אויבך ה'!

משה

1.5.24

שמחה רבה, שמחה רבה, פסח הגיע: אביב בא! (לא, זו לא טעות דפוס)

כמה שמות יש לפסח? כל ילד יודע: חג הפסח, חג החרות, החג המצות וכמובן חג האביב.

ואכן, כך גם מצווה התורה: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים... היום אתם יוצאים בחודש האביב".

ומסביר הרמב"ן שיש מצווה לזכור את החודש "שהיה" אביב. לשון מוזרה קצת. מה הכוונה "היה" אביב? לא עדיף שחל באביב, היום שהיה בתקופת האביב?


ועוד אומרת התורה: "שמור את חודש האביב, כי בחודש האביב יצאת ממצרים".

מה זה חודש האביב? וכי יש חודש אחד לאביב? ולמה האביב בהא הידיעה? 

(אגב, הכוונה בלשמור את החודש היא למצוות עיבור השנים: שנת ירח כ 355 ימים, שנת שמש 365 ימים. בעקבות הפער הזה עלול חודש ניסן (חודש ירחי) לזוז כל שנה כ 11 יום בתוך שנת השמש הרחק מעונת האביב. אז כל כמה שנים מעברים, השנה בהריון ויש לה חודש נוסף, אדר ב'. כעת ניסן זז בחזרה "למקומו", באביב).


ובכלל, זה אמנם נעים ואפילו רומנטי לקשר את פסח לעונת האביב, אבל מה זה כל כך משנה? ואם היינו יוצאים מעבדות בסתיו או בכל עונה אחרת? למה התקופה בשנה זה ענין כל כך מרכזי? ועוד, למה לא רואים צורך לקרא לסוכות חג הסתיו, ולשבועות החג הקיץ?

משהו פה מוזר.


מסתבר שבלשון הקודש, בשפת המקרא, אביב אינו שם של עונה או תקופה בשנה. לפי רש"י (בראשית ח' כב') יש 6 עונות בשנה, אף אחת אינה נקראת אביב. העונה שמתחילה בדיוק במחצית ניסן נקראת בכלל "קציר"...

רגע, אם לא עונה אז מה זה אביב? ומה זה "חג האביב", "חודש האביב"? 

אביב הינו שם של שלב בצמיחה של התבואה. ההתחדשות של התבואה על פני הקרקע, הבצבוץ הראשוני של הגבעול החדש שממנו תתפתח שיבולת נקרא אביב.

אז מה הקשר? 

מה שקרה בפסח הוא שהבאנו את ה"אביביות" לעולם האנושי! לאנושות שהיתה "תקועה", שכגורלה נתון בידי גחמותיהם של אלים, כלואה ביד הגורל, שחיה בתפיסה פרעונית שאומר על עצמו "אני עשיתיני", אין לי התחלה ואין לי סוף, שמשועבדת לכוחות טבע מעגליים ומחזוריים. אנחנו יצאתנו ממצרים וחדשנו: עבדות אינה גזרת גורל! אפשר לצאת לחרות! הטבע אינו כוח בלתי ניתן לשינוי (ראה מכות מצרים), האדם יכול להשתנות, אפשר להתחדש, להתקדם, וכו'.

דרכנו הופיעה בעולם האפשרות להתחדשות אנושית, לתהליכי צמיחה והתפתחות שהאדם לוקח בו חלק פעיל, הולך ומשתכלל, שהאדם מתפתח וגדל. 

אביב זו לא עונה בשנה, אביב זה מצב קיומי של התחדשות והתפחות. בתבואה ובאדם. של אפשרות לתקן, לשנות, לשפר, לשכלל.

כעת ברורים דברי הרמב"ן: זה החודש ש"היה" אביב! וכן דברי הרב קוק: "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו!"


מעתה אמור: שמחה רבה שמחה רבה, פסח הגיע: אביב בא!


שלכם,

משה