ודאי שמתם לב שהוצאות החתונה חורגות מכל פרופורציה. העלויות מופרזות וכווולם, קרי ספקי אוכל, מוזיקה, צלום, אולם, "גוזרים קופון" על חשבון החתן והכלה ומשפחותיהם, במחירים שלא מייצגים את עלות השרות.
נראה שהסיבה הראשית למעגל הקסם הזה היא הצורך להזמין מספר גדול של אנשים למקום אחד באירוע מרוכז. זה גורם תלות באולמות/ גני אירועים למיניהם. התפריט לא מצדיק את מחירו, ההפקה מייקרת את כל הנלווים, צלמים, להקה או דיג'יי ברמה מאד גבוהה, שמלת נסיכות חסרת שימוש עתידי, וכו'.
מי אמר שחייב להיות כך? שמעתי על הוראתו של הרב טל שליט"א, ראש ישיבת נווה דקלים שתלמידי ישיבתו מנועים מלערוך אירוע חתונה שחורג מתקציב מסוים (כמדומני 6000 דולר) כולל הכל! בהחלט מהלך מבורך. אבל גם גורם מצבים לא נעימים, מעט מתח במשפחה (את מי מוחקים מהרשימה?), אולי גם אנשים נעלבים.
ובכן לפניכם רעיון קצת מהפכני. ראשית נסכים על המרכיבים החשובים בחתונה: חופה מרגשת, ריקודים שמחים וסעודת מצווה. שנית, אני מניח שלרבים מכם ודאי מוכר מנהג "שבע הברכות": חברים או משפחה מארגנים סעודות לזוג המלכותי במשך שבעת הימים שלאחר החופה (בעיקר בערב) ואם קיימים התנאים הדרושים: מנין ו"פנים חדשות" שלא היו בסעודה קודמת של הזוג המלכותי, מברכים במעמד זה את שבע ברכות הנישואין, בדיוק כמו בחופה.
ההצעה: לפצל את אירוע החתונה לשבעה אירועים! לא לחגוג את "היום החשוב בחיים" אלא את "השבוע החשוב בחיים" (אגב, רדו מזה, זה אולי היום החשוב בחיים, בגלל שזה התחלת המסע החשוב בחיים).
איך עושים? לוקחים את רשימת המוזמנים ומחלקים אותה למספר מעגלים. החופה תערך עם מעגל מסויים (אולי הרחב ביותר) עם טקס מכובד ומרשים, בבית הכנסת או בכל מקום אחר "המדבר" לזוג. לאחר מכן, באולם בית הכנסת או ברחבה: מוזיקה, ריקודים וכיבוד נאה עם כל הדרוש לסעודה.
את האנשים במעגלים האחרים מזמינים בשאר הלילות (כמובן אפשר שתהיה חפיפה) ל... מסעדות. כן, מסעדות! שם תמצאו תפריט מעולה בחצי ממחיר האולם, אפשר לגוון סגנונות, אנשי המעגל קשורים איכשהו ביניהם, עם מוזיקה וריקודים עבור 30-80 איש, הצילום אינו מחייב אולפני קולנוע, שמלת הכלה אינה "מציאה" של 5000 ש"ח לשעתיים, וכו'. אם מספר המנות מצדיק זאת אפשר לסגור את המקום לערב בלי תוספת.
בקיצור, שבעה לילות של חגיגת ההתחלה החדשה, בלי חובות ובלי חור בכיס. כמובן, משפחות עמידות ומי שנשאר לו עודף יכולים לשמח עניים, לתרום לבתי תמחוי, למוסדות חסד ותורה וכו' או להשקיע ברהיטים, בדירה, או בכל דבר שהזוג צריך באמת. כי זכרו: זו התחלה.
נכון, קריינא דאגרתא וכו' והרי אני לא התחתנתי כך. האמת לא חשבתי על זה אז, וגם נראה לי שהעלויות אז היו נמוכות בהרבה (גם באופן יחסי). בכל מקרה, זהו רעיון ראשוני ואשמח לקבל הצעות עם שינויים יצירתיים של הרעיון המקורי.
עכשיו נראה זוג אמיץ מרים את הכפפה.
