19.2.10

טיפים בענייני מצגות

לבקשת אחדים, כמה נקודות שיישדרגו את מצגותיכם. ראשית עלינו לזכור מה המטרות של מצגת: 

  • לאפשר למרצה לשמור על רצף הדברים,
  • לשמור על הקהל עירני וממוקד, 
  • למשוך תשומת לב,
  • להוסיף פרטי מידע שאינכם מתייחסים אליו בעל פה,
  • ליצור אוירה, 
  • להעזר בכלים גרפים, 
  • להקל בהבנה, קליטה ועיכול המידע.

אז הנה 7 כללים פשוטים ליישום:
  1. לפני שניגשים למחשב תכננו (כן! על הנייר...) את שלד ההרצאה שברצונכם להציג, מה הסיפור שיסופר. לא שיקרה ההיפך: מעצבים שקופיות ועל פיהן בונים רצף דברים (ואז לא תמיד ברור מה החוט המקשר אם יש כזה בכלל).
  2. כמה שפחות מלל. זה צורם בעין הצופה עוד לפני שהתחיל לקרא ואז עליו להשקיע אנרגיה כדי להתגבר על הדחיה הראשונית (עדיף להרבות בשיקופיות מעוטות מלל מלהמעיט בשיקופיות עם הרבה מלל). 
  3. משפטים קצרים, מנוסחים ככותרות ובפונט גדול. את פירוט התוכן תשאירו לעצמכם בדיבור. ההראה היא החשובה המצגת היא לעזר.
  4. להוסיף אמצעים (תמונות, סרטי או צלילים) המעבירים מסר לא מילולי במקביל למסר המילולי, תוך הקפדה שיהיו קשורים לקונטקסט. אם החלטתם על תמונות אז גדולות ובאיכות גבוהה.
  5. להשתמש ברקעים רכים שנעימים לעין ולהקפיד על קונטרסט טוב בין הרקע לכתב.
  6. אם משתמשים בגרפים וטבלאות, לוודא שרואים את הכתוב היטב (גם בצירי הגרף...).
  7. חשוב מאד לא להעמיס את השיקופית באלמנטים ויזואלים (מלל, תמונות, סימנים, גרפים, וכו') טוב להשאיר מרחב ריק, "מנוחה לעיניים".

    שלכם, משה

מיצוי חינוכי: חנוך לנער על פי דרכו

פסוק זה, מתמצת את תורת המיצוי החינוכי. הוא מכוון אותנו להתייחס לשלושה היבטים: לחינוך, לנער ולדרכו.

חינוך - כל פעולה צריכה לנבוע משלושת ערכי יסוד:
  • אהבה: לבורא, לישראל ולתורה
  • אמון/אמונה: במחנך ובתלמיד
  • אומץ: ליזום, לחדש, לחשוב מחוץ לקופסה.
נער- כל פעולה מכוונת לכוליות הנער, כל מרכיבי חייו:
  • גופניים
  • נפשים: זהות (אישת וחברתית/לאומית), רגש ושכל.
בדרך- הדרך קשורה למימדי המרחב והזמן, ההליכה והצמיחה בו. כל פעולה נבנית בהתייחס לדרך שלו:
  • עבר: מה כללה דרכו עד כה
  • הווה: תכנון מסלול וליווי בעת צעידה יחדיו
  • עתיד: מתן צידה להמשך הדרך העצמאית.

שלכם, משה

Una verdad alentadora


15.9.09

וסמניה: נמלת האש הקטנה

הפעם סיפור מיוחד. הקיץ שמנו בריכה עילית בחצר, נהנו קצת אך מדי פעם הילדים התלוננו על תחושת עקיצה או צריבה נקודתית. גם אני הרגשתי אותם וחשבנו שזה אולי מהכלור ששמנו במים או מחומרים שהשתחררו מעלים שנשרו מהסביבה. בקיצור לא יחסנו לזה חשיבות. לאחר כמה שבועות המים הפכו לירקרקים והפסקנו את השימוש בה. במקביל הופיעה בעורה של בתי בת השלוש פריחה בכל אזורי הגוף, משהו דמוי 'חררה' אבל חריפה. חשבנו שזה מהזיעה והחום. לאחר כמה ימים הופיעה פריחה מוזרה יותר בקצות האמות של בני בן השבע, בשתי הידיים. זה כבר נראה מוזר יותר. חשבנו שאולי נדבקו בזיהום כלשהו מימי הבריכה. הפריחה נשכה הרבה זמן, וגם הרופאים לא הצליחו לקשר בין הפריחה המוזרה (שלפוחיות כהות אדמדמות) לסימפטום של משהו מוכר. קבלנו כל מיני משחות שלא ממש עזרו. יום אחד הרגשתי עקיצה צורבת בעורף קצת יותר חזקה מעקיצות 'המים', העברתי את היד ותפסתי (למעשה, מחצתי) נמלה קטנה. מוזר, חשבתי, זה מין שאיני מכיר, דומה לנמלת האש הקטנה וגם עוקץ כמוה! פתאום הדברים החלו להתחבר, עקיצות ליד מקורות מים (בבריכה), צריבה שנמשכת בין דקות לעשרות דקות, ותגובה אלרגית בצורת פריחה: האם יש לי בחצר וסמניה?

ואכן הבאתי דגימה של הנמלים למקום עבודתי באוספי הטבע באוניברסיטת תל אביב, והזיהוי הפך לודאי.

אז הנה לכם לינק עם קצת מידע בנושא (לא לגמרי מעודכן, למשל אזורי הפיזור כוללים כיום גם את שוהם, אבן יהודה, ולאחר המקרה שלנו גם את נתניה! אבל מסמך זה הוא נקודה טובה להתחלה):

שלכם, משה

22.6.09

Malthus me pone nervioso

Si, me pone nervioso. Su linea de pensamiento (poblacion aumenta de forma exponecial mientras recursos de forma linear= catastrofe) se convirtio en una de las ideas con mayor influencia en muchos campos de la mentalidad occidental. Dos cosas me molestan:
1. Nos exime de ocuparnos de problemas actuales mientras nos proyecta (alarmandonos) a un futuro hipotetico. Siendo que ya hoy (y tambien en tiempos de Malthus) hay hambre! Su causa - la desigualdad en distribucion de los recursos. Esto es algo que podemos cambiar nosotros!!
2. Quien dijo que tiene razon? Despues de mas de 20 a~os de investigacion en el area de biologia puedo decir que el mundo es mucho mas fructifero de lo que pensamos y todavia puede ser mas. Nosotros tenemos la capacidad de mejoprar y administrar esa abundancia, y es por eso nuestra responsabilidad.

El desafio de la humanidad no lo encontraremos en un enfrentamiento con la naturaleza, se halla en la lucha por dise~ar la moralidad del hombre.

14.6.09

נאומו של ביבי באוניברסיטת בר אילן

הנאום צריך לכלול הבהרה לנשיא אובמה ולעולם:

איננו חיים בארץ מקלט מפני שואה שהיתה או כמניעה של אחת עתידית.
שבנו לארץ אבותינו, למקומינו הטבעי, בזכות עברינו ולקראת עתידנו הלאומי אשר יעצב גם את עתיד כלל האנושות. כן, פשוט כך.

שלכם, משה