שלום,
רעיון לפרשת שבוע (אולי זה יהפוך לפינה קבועה)
נוהגים להתייחס לחטא המרגלים כתופעה אחת למרות שיש כאן שני מישורים: זה של המרגלים וזה של העם.
המרגלים חטאו בהוצאת דיבת הארץ רעה. חז"ל מסבירים ששורש החטא בדאגה לא מודעת למעמדם וכבודם (רמח"ל מסילת ישרים יא'), וקבלו מה שקבלו. והעם? העם חטא כולו בבכי ונענש בבכיה לדורות.
מה תיקון יש בבכיה לדורות?
שלושה סוגי בכי הם:
בכי של אבלות, מבטא יאוש, סוף
בכי של כאב, מבטא ערגה לטוב יותר
בכי של התרגשות מהשגת יעד, מבטא שמחה
העם בכה בכי מסוג ראשון. נרגן מתוך יאוש. זה ביוטי לחוסר דבקות והבנה של יחסינו עם הקב"ה.
התיקון, בכיה לדורות. אבל בכי מסוג אחר. במשך שנות הגלות בכי של ערגה וכאב. ובע"ה בימינו בכי של שמחה והתרגשות מהשגת יעודינו.
שלכם, משה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה