1.5.24

שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע: פסח בא! ...האמנם?

כמה שמות יש לפסח? כל ילד יודע: חג הפסח, חג החרות, החג המצות ו.. חג האביב.

ואכן, כך גם מצווה התורה: זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים... היום אתם יוצאים בחודש האביב.

ומסביר הרמב"ן שיש מצווה לזכור את החודש "שהיה" אביב. לשון מוזרה קצת. מה הכוונה "היה" אביב? לא עדיף שחל באביב, היום שהיה באביב?


ועוד אומרת התורה: שמור את חודש האביב, כי בחודש האביב יצאת ממצרים.

מה זה חודש האביב? ולמה האביב בהא הידיעה? וכי יש חודש אחד לאביב?

(אגב, הכוונה בלשמור את החודש היא למצוות עיבור השנים: שנת ירח כ 355 ימים, שנת שמש 365 ימים. בעקבות הפער הזה עלול חודש ניסן (חודש ירחי) לזוז כל שנה כ 11 יום בתוך שנת השמש הרחק מעונת האביב. אז כל כמה שנים מעברים, השנה בהריון ויש לה חודש נוסף, אדר ב'. כעת ניסן זז בחזרה "למקומו", באביב).


ובכלל, זה אמנם עים ואפילו רומנטי לקשר את פסח לעונת האביב, אבל מה זה כל כך משנה? ואם היינו יוצאים מעבדות בסתיו או בכל עונה אחרית? למה זה כל כך מרכזי? וכמו כן, למה לא רואים צורך לקרא לסוכות חג הסתיו, ולשבועות החג הקיץ?

משהו פה מאד מוזר.


מסתבר שבלשון הקודש, בשפת המקרא, אביב אינו שם של עונה. לפי רש"י (בראשית ח' כב') יש 6 עונות בשנה, אף אחת אינה נקראת אביב, ויש דווקא עונה שמתחילה בדיוק במחצית ניסן אבל נקראת בכלל "קציר"...

רגע, אם לא עונה אז מה זה אביב? ומה זה "חג האביב", "חודש האביב"? 

אביב הינו שם של שלב בתהליך הצמיחה של התבואה. ההתחדשות של התבואה על פני הקרקע, הבצבוץ הראשוני של הגבעול החדש שממנו תתפתח שיבולת נקרא אביב.

אז מה הקשר? 

מה שקרה בפסח הוא שהבאנו את אפשרות ה"אביביות" לעולם האנושי! לאנושות שהיתה "תקועה", שנתונה בידי גחמותיהם של אלים, כלואה ביד הגורל, חיה בתפיסה פרעונית שאומר על עצמו "אני עשיתיני" אין לי התחלה ואין לי סוף, שמשועבדת לכוחות טבע מעגליים ומחזוריים. יצאתנו ממצרים וחדשנו: עבדות אינה גזרת גורל! אפשר לצאת לחרות! הטבע אינו כוח בלתי ניתן לשינוי (מכות מצרים), האדם יכול להשתנות, אפשר להתחדש, להתקדם, וכו'.

הופיעה בעולם אפשרות להתחדשות אנושית, לתהליך צמיחה והתפתחות שהאדם לוקח בו חלק פעיל, שהולך ומשתכלל, שהאדם מתפתח וגדל. 

אביב זו לא עונה בשנה, זה מצב קיומי של התחדשות והתפחות. בתבוארה ובאדם. של אפשרות לתקן, לשפר, לשכלל.

כעת ברורים דברי הרמב"ן: זה החודש ש"היה" אביב! וכן דברי הרב קוק: "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו!"


מעתה אמור: שמחה רבה שמחה רבה, פסח הגיע: אביב בא!


שלכם,

משה

14.4.24

מגילת אסתר, תענית אסתר, משתה אסתר... למה הכל "אסתר"?

 השנה שמתי לב למשהו מענין תוך כדי קריאת המגילה.

ישנו פסוק מפורסם במגילה: כי אם את תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו, ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות

רגע, אם "רווח והצלה יעמוד ליהודים" אז ההצלה בעצם מובטחת! אם ההצלה מובטחת, מה בכלל חוגגים בפורים?

מסתבר שכל הסיפור הוא לא על ההצלה מידי המן ואחשוורוש, שהרי אומר מרדכי שידוע מראש שזה מה שיקרה. אבל השאלה הגדולה שהדהדה בשמי שושן היא למה זה קרוה לאסתר? למה היא נמצאת במצב כה נורא? למה היא נלקחה בשבי של המלך? למה עוברים עליה כל הצרות הללו? 

אומר לה מרדכי: אני לא יודע, אבל כעת מסתבר שמהמקום הקשה והנמוך שאת נמצאת דווקא את יכולה לעשות דברים שאחרים לא יכולים, שאמנם אינם הכרחיים אבל ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות?! אנו אמנם משתמשים בביטוי זה "הגעת למלכות" כדי לציין משהו טוב, אבל במקרה של אסתר הביטוי הזה הוא דווקא תמצית הצרה שהיא נמצאת בה! היא בשבי בבית המלך והפעולה שהיא נדרשת לעשות מן הסתם יקבע את השבי הזה!

אומר לה מרדכי, יש כאן שני סיפורים, זה של כלל ישראל וזה שלך. לסיםור של כלל ישראל יש מהלך ידוע וקבוע: רווח והצלה יבואו ליהודים. השאלה הגדולה היא האם את מזהה את נקודות השקה בין שני הסיפורים, האם את רותמת את הסיפור האישי שלך, הצרה הנוראית הפרטית, לסיפור הכלל ישראלי.

ואסתר נכנסת לסיפור הכלל ישראלי עם כל הכח. לכן הכל על שמה! זה התענית שלה, זו המגילה שלה.


מבקשת אסתר: כתבוני לדורות. 

כל אחד מאיתנו יהיה מתישהו במצבה של אסתר המלכה. יהיו לו צרות, לפעמים גדולות מטד. האם הוא ידע להלחיט החלטה נכונה? ימצא את ההשקות לסיפור הכלל ישראלי? האם הוא יתחבר אליו ובזה הוא בית אביו יזכו לחיבור עם הנצח?



11.1.24

הישראלי החדש (ב)

 ביום שמחת תורה תשפ"ד פקח עיניים ישראלי חדש:

ישראלי שיודע שמה שנקרא עד עתה יהדותו אינה כי אם ישראליותו הטבעית, 

ישראלי שיודע שישראליות זו היא אמנם ברית דמים אך בעיקר ברית חיים,

ישראלי שיודע שברית החיים הזו היא אמנם ברית גורל אך בעיקר ברית יעוד,

ישראלי שיודע שהקמת מדינה "אירופאית בטוחה ליהודים" אינה ברית יעודו,


ישראלי שיודע שישראליות זו אינה דתית או חילונית, חרדית או ציונית, ואינה נתנת לחלוקה,

היא פשוט טבעית.